הטור השבועי


שלום משפחת שבט הדר!

קוראים לי רוני בלקין ולפני כחודש התחלתי שנת שירות מטעם הסוכנות היהודית בקהילה היהודית של ניו ג'רזי.
כחלק מהתנדבות במספר מוסדות יהודיים ציוניים בקהילה, אני ממלאת כיום תפקיד (ביחד עם עוד שינשינית) של מרכזת בוגרת בשבט הצופים "ערבה" שממוקם בעיר ווסט אורנג'. שבט ערבה הוא אחד מתוך כ 20 שבטים שנמצאים תחת קורת הגג של הנהגת צבר - צופי צפון אמריקה.
הנהגת צבר דומה באופי שלה לכל הנהגה כזו או אחרת בארץ, רק שפה כל שבטי ההנהגה שרועים בין החוף המזרחי לחוף המערבי של ארצות הברית. למעשה, הנהגת צבר היא ישראל הקטנה באמריקה. זה הקשר של הילדים פה לישראל ולזהות שלהם בין אם הם גדלו כל החיים שלהם בחול או חלק מהחיים שלהם. החיבור הזה שלהם לארץ ישראל הוא לגמרי מיוחד ועוצמתי ברמות! מעבר לידע שהם סופגים בבית חניכי הנהגת צבר זוכים להעמיק את תחומי התוכן הישראליים - ציוניים שלהם בצופים.
השבוע הראשון שלי בשבט ערבה היה השוואה בלתי פוסקת לשבט הדר: במושגים, בסלנג, במסורות... בהכל! לאט לאט הצלחתי להשתחרר מהאופן שבו אני מגדירה את חווית הצופים, ולאפשר לעצמי לספוג את האווירה הקיימת ופשוט להפנים. כמובן שכאחת שמגיעה משבט של 1300 אנשים, זה היה בשבילי מעין הלם תרבות להיכנס לשבט קטן ומשפחתי שכולל 55 חניכים (כולל שכבג).

בין חניכים בכיתה ה' שמקשקשים בינם לבין עצמם באנגלית למרות ש'בצופים צריך לדבר עברית', לבין שכבג שעסוק בלמלא טפסי הרשמה לקולג' אני מצאתי את עצמי מחפשת דרכים להעביר לשבט ערבה את הדרך שבה אני חויתי צופים בארץ- אליהם. זה תהליך שהוא מאוד שונה ואחר- הדברים שהיו מובנים מאליו בעיני בעבר הם עכשיו תהליך יותר ארוך שהתוצרים שלו הם שונים אבל בהחלט מספקים: פעולת שכבג על מערכת החינוך בארץ ישראל או על איך מתנהל שכבג או על תרבות דיון בפוליטיקה המודרנית- כל אלה תכנים שלגמרי רלוונטיים בפעולות שכבג בשבט ערבה ובכלל בהנהגת צבר. אני מרגישה תחושת סיפוק מטורפת כששכבגיסט בא אלי אחרי פעולת שכבג ואמר לי שהוא יוריד אפליקציית ויינט לטלפון כדי להישאר מעודכן במה שקורה בארץ. זה נשמע מובן מאליו ואולי אפילו טיפשי אבל זה מייצג בעיני את הרצון שלו לחוות קשר כלשהו, אפילו קטן למדינת ישראל- ובשביל זה אני פה. בשביל זה ובשביל להעביר לשבט ערבה שנה משמעותית כיפית ויוצאת דופן!

המושג "צופים" קיבל עבורי תפנית בהחלט מעניינת, זוהי בהחלט שליחות של ממש להעביר הלאה מנקודה אחת בישראל את כל מה שלמדתי לצופים עד לקצה השני של העולם, מקווה שאצליח לעשות את זה כראוי בשנה הזאת שניתנה לי:)

(בתמונות, שבט ערבה בפעולת פתיחת השנה שנערכה לפני כשבועיים וחצי)